ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

טיפול מבוסס מנטליזציה

טיפול מבוסס מנטליזציה – MBT
גישה טיפולית זו צמחה מתוך הגישות הדינמיות אינטר-סובייקטיביות. הרעיון שמאחורי הגישה מתייחס לתקשורת הרגשית הקיימת בין אנשים שונים (ולמען האמת, גם יונקים אחרים). היכולת לתקשורת רגשית והבנת התודעה של העצמי והזולת הינה מנגנון מולד המתפתח בהדרגה בנוכחות הזולת. בעקבות זאת, מתפתחת היכולת לזהות רגשות, להפריד בין רגשות שונים, לתאר ולשיים אותם, וכן להבין מצבים רגשיים וחברתיים מורכבים.
אנשים רבים מבטאים קשיים במנטליזציה. קשה להם לזהות את רגשותיהם, הם מבולבלים לגבי התחושות של עצמם או של הזולת. הם נוטים לפרש מצבים חברתיים באופן שגוי, להגיב רגשית באופן לא מותאם, ומתקשים להבין רמזים חברתיים שונים. ישנם אנשים עם ליקוי מולד ביכולות אלו (במיוחד בספקטרום האוטיסטי), אך גם אנשים ללא הפרעה תקשורתית, יכולים לסבול מקשיים בתחום התקשורת החברתית כתוצאה מהליכים התפתחותיים שונים, חרדות או הימנעויות שונות.
טיפול מבוסס מנטליזציה מאפשר הבנה רגשית טובה יותר ותקשורת טובה יותר עם אנשים קרובים ועם חברים. מאפשרת שיפור ושכלול מיומנויות תקשורת בין אישית במצבים בין אישיים.
אני אוהבת מאוד להשתמש בגישה זו. אנשים יכולים לחוש מובנים לעצמם ולאחרים, ועל ידי כך לחוש הקלה רבה במצוקתם, להקל על רגשות כגון כעס, קינאה, תסכול, ייאוש ועוד. אפשר להבין כיצד רגשות ותחושות מובילים אחד לשני, מתעצמים או מוכחשים, מופחתים או מועצמים.
הגישה שימושית ביותר לדעתי במצבים והפרעות הקשורות לוויסות רגשי. למשל, הפרעות קשב. בהפרעה זו, קשה למפות גם את המצב הפנימי הרגשי, והן את המצב החיצוני, וכך עלולות להיווצר אי הבנות רבות, חיכוכים, קונפליקטים ומריבות. הגישה שימושית גם לוויסות בהפרעות אכילה והפרעות אישיות, בהן הקושי העיקרי הוא בוויסות רגשי, הגורם לתגובות עוצמתיות.
בטיפול עצמו משרטטים מפה רגשית, נותנים שמות לרגשות, מבינים את סדר ההופעה שלהם, וכיצד הם מופיעים בנוכחות גורמים חיצוניים שונים. מבינים את העוצמה של כל אחד מהם, ומזהים מעגלים רגשיים המהווים דפוס שחוזר על עצמו באופן לא יעיל.
הגישה מתאימה לטיפול בכל הגילאים, ילדים ומבוגרים.

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

שינויים בתחילת גיל ההתבגרות – סיכום קפה ושיח 17.6.2017

אז מה היה לנו?

דיאטנית, יועצת, תרפיסטית בתנועה, פסיכולוגית קלינית והורים. בפועל, כולנו הורים.

גיל ההתבגרות מתחיל כבר סביב גיל 10. הגוף מתחיל להשתנות בקצב מהיר. לגדול, להתפתח. הכל משתנה. החל מהקול ועד הריח. מתבגרים צריכים להתרגל לגוף חדש מדי יום. לפעמים, כשבמפנים הם עדין ילדים. האכילה שלהם משתנה. לפעמים הם אוכלים הרבה פתאום, אלו קפיצות גדילה של גיל ההתבגרות וצריך לאפשר אותן. הם בודקים יותר את מראה הגוף, ועשויים לראות תהליכי שינוי טבעיים בגופם כמאיימים, ולנסות להלחם בהם, באמצעות דיאטות למשל.

דיברנו עם גבולות אחריות – אילו התנהגויות הן באחריות ההורים ואלו באחריות הילדים. עד איזה גיל ההורים צריכים להגיד לילדים להתקלח למשל? עד מתי צריך לפקח על הכנת שיעורי בית. נכון, פיקוח ההורים חשוב, אך לצד הפיקוח יש לאפשר לילדים גם לטעות, לפשל קצת. להבין את האחריות שלהם על הבחירות. אנו כהורים צריכים להבין שלא נוכל לחסוך מהם אכזבות ותסכולים. כמו שלא תמיד נוכל לחסוך מהם עצב וחרדה. אנחנו יכולים להוות משענת, שאפשר להיעזר בה, אך יש להיזהר מלעשות הכל עבור הילדים, ומגבולות נוקשים מדי, שבעצם יפריעו לילדים לפתח יכולת חשיבה עצמאית.

דיברנו על כך שזה בסדר גמור שבכל בית יהיו גבולות וחוקים שונים. מה שמתאים במשפחה אחת לא מתאים במשפחה אחרת. מה משותף? להתבגר זה קשה, וגם להיות הורים למתבגרים זה בכלל לא קל. אנו חווים את החוויות של ההתנסויות החדשות שלהם, אי הודאות לגבי העתיד, ולפעמים גם ההווה. השינויים התכופים במצב הרוח, במבנה הגוף, במצב החברתי, ולא תמיד יודעים מה לעשות עם זה.

דיברנו על חרדות שמאפיינות ועל הנטייה לחשיבה קיצונית של טוב-רע, שחור-לבן. חרדת בחינות שיכולה לנבוע מחשיבה אוטומטית וקיצונית. למשל, אם לא הצליח במבחן הזה, אכשל בבגרות, ואז לא התקבל ללימודים טובים, תהיה לי עבודה גרועה ואהיה הומלס. חשיבה שיכולה בקלות לאפיין בני נוער. לדעתי, דווקא בני הנוער האינטליגנטים יותר, סובלים גם מיותר חרדות מהסוג הזה, עקב עיבוד מוגבר וחשיבה על פרטי פרטים של תרחישים אפשריים.

מה עוד? דיברנו על תזונה בגיל ההתבגרות, על הלחץ החברתי סביב האוכל ורצון במראה גוף מסוים שהוא לא תמיד מציאותי. על התקפי הרעב והצורך לווסת את האכילה על מנת להשאיר מספיק אנרגיה לתפקוד, למידה וגדילה.

גם על השפעת העולם הווירטואלי על התפיסה העצמית והחברתית של הילדים. על כך שאין ממש פרטיות, כל המידע חשוף מצד אחד. ומצד שני, המידע מהרשת לא בדיוק אמין. אי אפשר לדעת על מי ועל מה לסמוך, וכמה זה מבלבל שבטלוויזיה כולם חלקים, ולאף אחד אין שערות בכל מיני מקומות בגוף… ומה עושים כשמעליבים ילדים, ובכלל לא רואים את התגובה שלהם כי הכל דבר מדיה דיגיטלית, וכמה קל להפיץ עלבונות בצורה הזו.

בני נוער מתמודדים עם עולם אינטנסיבי ביותר, שדורש מהם משאבים רגשיים ושכליים. הם נדרשים להתמודד עם חרדות, ציפיות, מהסביבה, שינויים תכופים, דרישות מעצמם ומעולמם החברתי. וכל זאת, כשבפנים, הם עדין ילדים. לא לגמרי מבינים סיכונים או את התחום האפור שבו אנו חיים, שהעולם לא בדיוק מתחלק לטובים ורעים, שיש כל מיני דעות ואפשרויות. הם עדין רוצים לבכות כשמשהו לא מסתדר, מתקשים לעמוד בתסכול אל מול גבולות או אכזבה. הם כל כך חכמים, מבינים, יודעים, גבוהים, ובכל זאת, רגשית – עדין רוצים לפעמים לשחק מחבואים או תופסת (גם אם הם לא יודו בזה בחיים).

אפשר לסייע להם. אפשר לתת את התחושה שהם לא לבד. יש עוד מתבגרים שמתלבטים עם אותם דברים, שמתקשים למצוא את מקומם בחברה, לעמוד בציפיות הסביבה, להתארגן מול העומס בלמידה, ולקחת אחריות באופן תואם גיל.

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

הפרעת קשב

הפרעת קשב היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר הניתנות בשנים האחרונות. הפרעה זו למעשה מתייחסת לסימפטומים הקשורים באי שקט, נטייה להתנתקות המחשבה, פזרנות, קושי להתחיל משימות, קושי להתמיד במשימות, קושי לשמור על קו מחשבה ועוד.

המשך קריאה…

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

טיפול בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הינן הפרעות נפוצות ביותר, ועלולות להיות עמידות לטיפול.

ההפרעה משפיעה על כל תחומי החיים, כולל המצב הגופני ועלולה להיות מסוכנת.

תהליך ההחלמה ארוך, ומצריך התערבות אינטנסיבית ומשולבת של אנשי מקצוע מתחומים שונים (תזונה, רפואה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה).

המשך קריאה…

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

מצבי חיים משבריים

כל אחד חווה מיד פעם משברים. לפעמים מדובר בטראומה של ממש. לפעמים קושי נקודתי. זה יכול להיות בהתפתחות האישית, המקצועי, הזוגית, משפחתית, חברתית ועוד.

המשך קריאה…

אבחונים

אבחון חשוב במיוחד לילדים עם קשיים שונים, וכדאי להשקיע לפחות פעם בחיים באבחון מקיף.
אני אישית עורכת אבחונים בשעות הבוקר (שעות התפקוד הרגילות של ילדים), ולא אחר הצהריים כשעייפים. לא פחות משתי פגישות כדי לראות את הילד/ה בשני מצבים שונים, להפחית חרדה ולהגביר שיתוף פעולה.

המשך קריאה…

ילדים, פחדים והיום יום – כתבה שניה בסדרה

כל גיל והפחדים שלו. מתי זה נורמטיבי התפתחותי, ומתי מתחיל להיות בעיה?

כפי שנאמר במאמר הקודם, פחדים התפתחו באותן אבולוציוני וקיימים אצל כולם כדי להגן ולכוון.

המשך קריאה…

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

הפרעות אכילה ו(חוסר) שיתוף פעולה בטיפול

ההתנגדות ואי שיתוף הפעולה בטיפול בנשים (וגברים) הסובלות מהפרעות אכילה הן תופעות נפוצות. מטפלים ותיאורטיקנים רבים עסוקים בנסיונות להמשיג ולמצוא את המשמעות שלהן ובד בבד לבחון את אפשרויות ההתמודדות עימן. בעזרת סקירה תיאורטית ודוגמאות קליניות, המאמר הנוכחי בוחן ומנסה להסביר את האמביוולנטיות כלפי הטיפול בהפרעות האכילה, את קשיי המטפל בעבודה עם הפרעות אלו ואת האופנים השונים שבהם ניתן להתייחס אליהן, להתמקם מולן ולעבוד עימן.

המשך קריאה…

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

הפרעת קשב והשפעתה על התפתחות האישיות

הפרעת קשב וריכוז הפכה לאחת ההפרעות הנפוצות ביותר. עולם בו ילדים ומבוגרים נדרשים להתמודד עם כמות רבה של גירויים המגיעים אל המערכת המנטאלית בו זמנית, ללא יכולת יעילה לסנן אותם ולארגן אותם, עלול להביא למצוקה בהיבטים רבים של החיים – ולא רק בתחום הלימודי. במצבים אלה, ארגון החוויה הפנימית כך שתהיה קוהרנטית עשוי לפתח את יכולות המנטליזציה וההבנה החברתית ולהפחית תחושות חרדה ודיכאון. המשך קריאה…

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס מנטליזציה במצבים של קשיי ויסות

המאמר משלב בין מסגרת טיפולית קוגניטיבית-התנהגותית לטיפול באמצעות פיתוח מנגנוני מנטליזציה, ומתבסס על ההנחה כי על ידי בחינת המחשבות האוטומטיות והסכֵמות המשפיעות על החשיבה ניתן לזהות ביתר קלות את הרגש המתעורר וללמוד דרכים חלופיות לווסתו ולהפנים דמות מרגיעה. במאמר מודגמת המשגה של הפרעות הקשורות בקשיי ויסות התנהגותי, כמו הפרעות קשב וריכוז והפרעות אכילה.

המשך קריאה…